<h1>צידה לדרך מ"א כ"ג פכ"א</h1>
<h2>דף כט.</h2>
אע"פ שברך ויצא ידי חובתו מותר לו לברך לאחרים שלא יצאו ידי חובתן חוץ מברכת הנאה שאין בה מצוה שאין לו לברך לאחרים אלא אם כן נהנה עמהם אבל ברכה שיש בה מצוה כגון אכילת מצה בלילי פסח וקדוש היום הרי זה מברך לאחרים אפילו שאינו שותה ואוכל עמהם.
